בוב ווילובי, 1927-2009, פוסט צילומים ופרידה מצלם אהוב
פורסם בתאריך 26/01/2010 , 12 תגובות
בוב ווילובי (Bob Willoughby) הוא אחד הצלמים שאני הכי אוהב. הוא תמיד היה בכל המקומות הנכונים, צילם את האנשים הנכונים בתעשיית הבידור, עבר עבור השבועונים הנחשבים ביותר, ונהנה מהחיים הטובים. ולמרות זאת – הצילומים שלו לא היו מעולם צילומי זהר הוליוודים. הקומפוזיציה המוקפדת שלו תמיד החמיאה למצולמיו מבלי להאדיר אותם לדרגת אלילים מוזהבים. הוא צילם אנשים הרגילים לקבל הוראות בימוי במצבים שבהם הם היו חופשיים לנפשם. אהבתי אותו מאד, ונהניתי להתבונן בתמונות שצילם. לפני חודש וחצי ווילובי מת בביתו שבצרפת בגיל 82. הפוסט הזה מכיל מעט מלל כחומר רקע, והרבה מאד צילומים. אתם מוזמנים להכיר אותו.
ווילובי התחיל לצלם בגיל 12, ומעולם לא הפסיק. טביעת העין שלו למצבים ולקומפוזיציות מיוחדות, אופיו הנוח ויכולתו החברתית הובילו אותו להשיגו הראשון: בגיל 21 הוא החל ליצור את סדרת צילומי הג'אז שלו, שארכה 6 שנים:
בילי הולידי
קול פורטר בביתו
ג'רי מאליגן
דייב ברובק
מיילס דייויס
צ'ט בייקר
ג'יי מקינלי מלהיב צופים בנגינה וירטואוזית על גבו, 1951
לואי ארמסטרונג בהופעה, 1951
ג'ודי גרלנד בהופעה, 1951
פרנק סינטרה בחזרות
סדרת הצילומים המצויינת הזו סימנה את מה שווילובי עשה לאחר מכן כל חייו. בעקבות התמונות הללו הוא נשכר ע"י Warner Brothers להיות צלם הבית שלהם, והיה הצלם הראשון שהוטל עליו להיות חלק מצוות הצילום בסרטים, ולצלם סטילס תוך כדי הסרטה, מבלי לביים. התמונות המפורסמות מתוף "הבוגר", "תינוקה של רוזמרי", "מי מפחד מווירג'יניה וולף", "כוכב נולד", "גבירתי הנאווה", "הם יורים גם בסוסים" ועוד עשרות סרטים שונים – כולן צולמו על ידיו תוך כדי הסרטה. כששם לב שאנשי צוות העובדים בסרטים הם כמעט שקופים בעיני השחקנים שלא שמים אליהם לב, הוא למד להטמע בתוכם, הופך את עצמו לבלתי נראה מבחינת השחקנים, וכך צילם אותם מבלי לביימם. אוטו פרמינגר, הצלם עטור הפרסים (שביים בין השאר את "אקסודוס") ניסה יום אחד לומר לווילובי הצעיר כיצד עליו לצלם, ופרנק סינטרה שעמד לידם נדהם לשמוע את ווילובי עונה "אתה עשה את עבודתך, ואני אעשה את עבודתי" לבמאי הותיק. בשנות השישים הוא הפך לחלק מהחבורה הנודעת של פרנק סינטרה, The Rat Pack, ותיעד אותם בכל מעשיהם הידועים לשמצה. הוא כמובן היה הצלם שצילם סטילס בגרסה המקורית של "ה-11 של דני אושן". מספר שנים לאחר מכן הוא המציא מתקן ששינה את פני עולם הצילום: שלט רחוק מופעל רדיו למצלמת סטילס. לראשונה יכלו הצלמים להחביא מצלמה, לזוז כמה מטרים הצידה, ולצלם מקרוב בלי להפריע לאובייקט שלהם. ווילובי המשיך לצלם כמעט עד מותו בחודש שעבר, בגיל 82. מכל אלפי הצילומים שלו, בחרתי להביא את סדרת הבימאים שלו, שבה מצולמים בימאים מפורסמים בעודם מדריכים שחקנים אחרים.
רומן פולנסקי מביים את מיה פארו, 1967
ג'ורג' קוקור מביים את ג'ודי גארלנד, 1954
צ'ארלס וידור מביים את רוק האדסון הצעיר, 1957
ג'ון לאנדיס בצילומי "זאב אמריקאי בלונדון", 1981
שירלי מקליין
וזה בוב ווילובי עצמו:
בוב ווילובי
יפת
27/01/2010
יפה. יהי זכרו ברוך.
מיכאל
28/01/2010
אמן
RanE
27/01/2010
כרגיל, פוסט נהדר.
ואם יורשה לי לחזור על מה שנאמר בסרט 'ג'רי מקגוויר' על נגני הג'ז שהזכרת כאן ולהחיל את זה על צלמים:
פוסט על צלם אמיתי, הרבה לפני שאומנותו הורדה ממעמדה על ידי צלמים זולים בעידן דיגיטלי.
אבי
27/01/2010
אל חשש, לא נראה לי שמצלמה דיגיטלית לבדה יכולה להגיע להישגים כה נפלאים
מיכאל
28/01/2010
רן, תודה
לתגובתך, יש היום פיחות מסויים במעמדם של צלמים מקצועיים, אבל עדיין – תמיד ניתן להפריד את המוץ מן התבן. העובדה שמצלמה דיגיטלית הפכה למוצר זמין לכל אחד היא מבחינתי יתרון עצום, ולא חסרון שגרם לירידת קרנם של אלילי הצילום.
תראה למשל מה המצב היום: כל ילד בן 7 מחזיק מצלמה, אבל כמה אנשים מגיעים להכרה בינ"ל? לכמה צלמים יש עין כמו לזיו קורן, רגישות כמו לורדי כהנא או חוש תזמון כמו שיש לעודד בלילטי?
ירון
12/02/2010
פוסט נהדר ותמונות נהדרות.
אני לא חושב שחל פיחות במעמדם של צלמים. כלומר נכון, המצלמה היום נפוצה הרבה יותר, אבל זה קצת כמו להגיד שמעמדם של סופרים יורד כי כולם היום יכולים לכתוב. אבל לא כולם יודעים לכתוב.
שחר
27/01/2010
שמונה מעלות בחוץ. בלילה היה קר יותר.
יום נפלא עם שמש פז זורחת.
תודה רבה על פוסט מעניין ומחכים.
בריאות!
ש.
שרון רז
27/01/2010
וואיי וואיי וואיי איזה פוסט מענג
ואיזה צלם כביר, תמונות הג'אז במיוחד הן מדהימות כל כך
אני מכיר חלק גדול מהן אבל לא את כולן, איזו אווירה מדהימה יוצאת מהן
תודה תודה + ויהי זכרו ברוך
מיכאל
27/01/2010
שרון, קבל עוד תמונות מאותה סדרה כאן:
שרון רז
28/01/2010
ת'נקס מייט, אחלה סט
יעל
30/01/2010
תמונות יפהפיות, במיוחד סדרת הג'אז.
מאי קסטלנובו
26/04/2010
צלם נהדר, צילומים יפייפיים.