הילד שהציל את אפולו 11
פורסם בתאריך 01/12/2009 , 38 תגובות
ה-20 ביולי 1969 הוא ציון דרך בתולדות האנושות. בשעה 22:56 באותו יום ירד ניל ארמסטרונג במדרגות רכב הנחיתה שלו, ובעודו דורך לראשונה בהיסטוריה על אדמת הירח הוא אמר את המשפט המפורסם שלו: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". שלושה ימים נוספים טיילו הוא ועמיתו באז אולדרין על הירח, ומילאו משימות שונות. לאחר מכן הם החלו במסעם הארוך והמסוכן בחזרה לעבר כדור הארץ. באחד השלבים אבד עימם הקשר, ורק בזכות ילד קטן, גרג פורס בן העשר, הם הצליחו לחדש את הקשר ולשוב הביתה בשלום. במלאת 40 שנה לנחיתה חשפה נאס"א שוב את השתלשלות המקרים, התקלה מסכנת החיים והפתרון הכל-כך פשוט שלה. בשבוע שעבר דיברתי עם גרג פורס, והחלטתי לספר את הסיפור המדהים שלו.
ב-23 ביוני 1969, בשעה 22:00, שהה גרג פורס בביתו עם אמו ואחיו. אביו, צ'ארלס פורס, היה מנהל תחנת המעקב של נאס"א באי גואם בלב האוקיינוס השקט. באותה שעה בדיוק, אלפי קילומטרים מעליהם, נע לכיוון כדור הארץ רכב החלל שבו שהו חברי משלחת אפולו 11. כל התקשורת עם החללית בוצעה דרך תחנת הממסר שבגואם, שהייתה הנקודה היחידה שיכלה לתקשר באותו רגע עם האסטרונאוטים עקב סיבובו של כדור הארץ.
מפת גואם
צ'ארלס פורס וצוותו היו בעיצומה של תקשורת עם צוות החללית, ובמקביל היו בקשר רציף עם מרכז הבקרה של נאס"א בארה"ב. קצת לפני חצות, בעת שרכב הנחיתה עדיין טס מחוץ לאטמוספירה במסלול הקפי לפני תחילת ההכנות לחזרה לכדור הארץ, כמו בסרטי מתח לא מוצלחים, ניתק לפתע הקשר עם האסטרונאוטים. תוך דקות הובררה סיבת התקלה: האנטנה הסיבובית שבעזרת המנוע שלה עקבה אחר תנועת החללית, נתקעה ולא התכווננה לכיוון הנכון. שום אמצעי תקשורת חלופי לא היה בנמצא, וצ'ארלס פורס וצוותו היו חסרי אונים. כמו בסצינה נוספת מאותו סרט לא מוצלח, המיסב התקוע במנוע של האנטנה לא היה נגיש, והפתח היה צר מכדי שניתן יהיה לסובב אותו ידנית. הוא ניסה לשמן את המיסב התקוע על ידי הוספת גריז, אבל החור היה ברוחב של כחמישה סנטימטר, צר מכדי שידו תוכל להגיע לחלק התקוע. החלפה של הרכיב התקול לא באה בחשבון מפני שהיה מדובר בפעולה שאורכת שעות, ואילו האסטרונאוטים ורכב החלל שלהם עמדו להכנס לאטמוספירה תוך פחות משעה. כל אותה עת האסטרונאוטים היו מנותקים ממרכז הבקרה, בלי לדעת מה השתבש.
צ'ארלס פורס, מפקד בסיס התקשורת בגואם
לפתע הבזיק במוחו של צ'ארלס פורס רעיון: הוא התקשר לביתו, וביקש מרעייתו להעיר את גרג הצעיר. נהג נשלח מהבסיס להביא את גרג מהבית, ותוך מספר דקות הוא כבר היה שם. אביו נתן לו דלי עם גריז, וביקש ממנו לקחת חופן נדיב, לתחוב את ידו הדקה לחור שממנו היה ניתן לראות את המיסב, ולמרוח אותו בשכבה נדיבה של גריז מכל הכיוונים.
למרבה הפליאה, זה הספיק. המיסב חזר להסתובב, האנטנה התכווננה, והתקשורת לניל ארמסטרונג וצוותו חזרה. מאות אנשים במרכז השיגור בארה"ב חזרו לנשום. כידוע, אפולו 11 נחתה בשלום שעתיים אחר כך, וצוותה הפך למפורסם בעולם כולו. האירוע עצמו בגואם תועד במסמכי נאס"א במזכר פנימי, אחד מעשרות אלפי מזכרים שנכתבו באותו חודש באירגון, ולא זכה לתשומת לב מיוחדת בין בליל המסמכים שהחווירו מול הצלחת המשימה עצמה.
מזכר פנימי בנאס"א המתאר את תקרית האנטנה, ותרומתו של גרג פורס לפתרון
גרג פורס לא היה מודע לחשיבות מעשיו. מבחינתו הוא בסך הכל עשה משהו פשוט ולא מסובך, ולאחר מכן הוא חזר לישון, בלי לדעת אפילו מה עלה בגורל האסטרונאוטים שהציל.
מה שקרה לאחר מכן הפתיע אותו ואת משפחתו: ההתרגשות העצומה בכל העולם מעצם הנחיתה על הירח כיכבה במשך חודשים בכל עיתוני העולם. עיתונאי ששמע באקראי על הסיפור פרסם אותו, ותוך ימים גרג הפך לגיבור עולמי. הסיפור אודות תרומתו לנחיתה פורסם בעשרות עיתונים ברחבי העולם, והוא רואיין, צולם, שיחזר את המקרה מול המצלמות, וזכה להרבה מאד תשומת לב.
גרג פורס בן ה-10, משחזר עבור העיתונות את תיקון אנטנת התקשורת
כשנה וחצי לאחר שנרגעה המהומה, ניל ארמסטרונג ושני האסטרונאוטים הנוספים שהיו עימו יצאו למסע לכל תחנות הממסר של נאס"א ברחבי העולם, על מנת להודות באופן אישי לכל מאות האנשים שליוו אותם ותרמו להגעתם הבטוחה לירח ובחזרה לכדור הארץ. הוא כמובן נפגש עם גרג בן העשר, ועל גבי פיסת העיתון שבה הייתה כתובה הידיעה על תרומתו של גרג, ניל ארמסטרונג הודה לו בכתבו:
"לגרג, תודה על עזרתך לצוות אפולו 11, ניל ארמסטרונג". העיתון הזה עדיין שמור אצל גרג פורס.
גרג פורס ואחיו פוגשים בניל ארמסטרונג שבא לבקרם בגואם
גזיר עיתון המספר על תרומתו של גרג פורס לנחיתה על הירח
"לגרג, תודה על עזרתך לצוות אפולו 11, ניל ארמסטרונג"
בשנים הבאות חלם גרג פורס (כמובן) על הגעה לחלל. הוא מספר שמכיוון שלא הייתה טלוויזיה בגואם, הבילוי המועדף עליו היה לבלות במשרדו של אביו, ולהאזין לתשדורות בין האסטרונאוטים הנוספים בחלל, לבין מרכז הבקרה. בניגוד לרוב בני גילו שראו את הנחיתות הבאות בטלוויזיה, הוא שמע אותן בדיוק כפי שהתרחשו, במערכת הקשר של נאס"א.
צ'ארלס פורס, אביו של גרג, המשיך בקריירה שלו בנאס"א, ווהגיע לתפקידי ניהול בכירים בארגון. הוא עבד ארבעים שנה בעבור תעשיית החלל האמריקאית, ובתפקידו האחרון הוא היה אחראי על הקבוצה שפיתחה לוויני איסוף נתונים. לאחר שנפטר הוקדש לו דף זכרון באתר של נאס"א.
צ'ארלס פורס עם נשיא ארה"ב והאפיפיור
לפני ארבעה חודשים, בעת שבנאס"א וברחבי העולם ציינו ארבעים שנה לנחיתה ההיסטורית על הירח, הוזמן גרג לאירוע המרכזי במוזיאון החלל בוושינגטון, בהשתתפות האסטרונאוטים שנחתו על הירח בעצמם. עבורו היה מדובר בהתרגשות כפולה: הוא הוזמן גם עקב חלקו בסיפור, וגם בשם אביו, שנפטר שנתיים לפני כן.
בשנים שלאחר הנחיתה ניתב גרג פורס את חייו במסלול הכנה לקריירה של אסטרונאוט: הוא למד פיסיקה באוניברסיטה, אבל לצערו בעת שניגש למבדקים של נאס"א, התגלה שהוא סובל מסוג מסויים של עיוורון צבעים, עובדה שפסלה אותו מיידית. על מנת להגשים ולו פיסה קטנה מחלומו, הוא הוציא רישיון טיס. היום הוא הבעלים של בית ספר להתעמלות וציוד ספורט ובזמנו החופשי הוא מטיס מטוסים קלים בדרום קרוליינה, מדינת מגוריו.
אחד הדברים שמאד שימחו אותי בעת כתיבת הפוסט הזה, היא העובדה שאני כותב על אדם חי ונגיש. הפוסט הזה נכתב תוך שיחות עם גרג פורס עצמו, וכמו כל אחד במערב (כמעט), גם אותו אפשר למצוא בפייסבוק ובטוויטר. גרג עצמו שמח מאד כשאמרתי לו שסיפורו יתורגם גם לעברית. חלק מהתמונות בפוסט הן תמונות שהוא שלח לי. הוא חי חיים רגילים לגמרי, אבל כפי שלכל אחד יש סיפור מיוחד שהתרחש בחייו, הסיפור של גרג פורס הפך לנחלת הכלל, עורר התרגשות, ופינה קטנה בהיסטוריה של כיבוש החלל שמורה גם לו.
גרג פורס
קורא ותיק
01/12/2009
אחלה פוסט. מעניין ומרתק כרגיל. רק הערה אחת קטנה: את היד "תוחבים" ולא "טוחבים"
תודה על תחילת בוקר מצויינת !
מיכאל
01/12/2009
קורא ותיק, תודה רבה , תוקן : )
יוסי
01/12/2009
כרגיל, מצוין. תודה.
מיכאל
01/12/2009
יוסי, תודה : )
סביון
01/12/2009
מיכאל, תודה רבה על האנשת תהליכים אימפריליסטיים אמריקניים
מרתק ומחכים כרגיל.
תודה רבה.
מיכאל
01/12/2009
סביון ידידי, אימפריאליזם שולתתתתתת!!!!1
בדיוק השבוע קראתי על הנשיא קנדי, שאמר שהחלל מעניין לו את העכוז, אבל הוא מתכוון להשקיע הון עתק מתוך התקציב האמריקאי, רק כדי לנתץ את הדעה שהרוסים מובילים במירוץ לחלל, מכיוון שהם היו הראשונים לשגר לווין, ואח"כ, כדי להוסיף למבוכת האמריקאים, האיש הראשון שהיה בחלל היה הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגרין.
הדרך היחידה ללכד את העם האמריקאי הייתה כמובן במאבק המתמיד נגד הקומוניזם, וכיבוש החלל היווה את חוד החנית במלחמת התעמולה. זו הייתה הסיבה היחידה לכל המאמץ המטורף בשנות השישים.
סביון
01/12/2009
וחלק מהתפרקות ברית המועצות היתה "מלחמת הכוכבים" שרייגן הגה וגמרה את הגוש הסובייטי כלכלית. לאמריקנים, איך לא, היה יותר כסף ..
ואז הגיע אוסמה
מיכאל
01/12/2009
ועכשיו – הסינים משקיעים תקציבי עתק במחקר חללי.
כרגע הם בשלבי הקמת רשת לווינים עצמאית, כדי לא להיות תלויים בGPS האמריקאי או במקבילו האירופי, ובנוסף – הוכרזו פרוייקטי מחקר לשליחת חלליות לא מאויישות לירח ולמאדים במהלך העשור הקרוב. הסינים עדיין לא מדברים על הנחתת אנשים על הירח, אבל מסמך עמדה רשמי של סוכנות החלל הסינית קובע שקיומה של תחנת חלל מאויישת על הירח היא משימה שתועיל לאנושות כולה.
שחר
01/12/2009
קורא כאן כבר זמן מה.
נהנה מאוד.
תודה רבה לך.
מיכאל
01/12/2009
שחר, תודה רבה.
אוטו פוקוס
01/12/2009
פוסט נפלא, תודה
מ.שאילתא
01/12/2009
מרתק. תודה על הסיפור הזה (ועל כל הסיפורים הקודמים).
מיכאל
01/12/2009
תודה רבה : )
אגב, הוספתי את הבלוג שלך לבלוגרול שלי. הגיע הזמן, אחרי שאני קורא אותו מאז ההקמה..
מ.שאילתא
01/12/2009
יו, תודה. זה מאוד מחמיא
סין
01/12/2009
נהדר!
מיכאל
01/12/2009
תודה דיר.
מתי שוב סושי?
יגאל
01/12/2009
יופי של פוסט, תודה!
מיכאל
01/12/2009
תודה רבה : )
בני - קורא חדש
01/12/2009
פוסטים מרתקים
מיכאל
01/12/2009
בני, ברוך הבא. מוזמן להצטרף למאות המנויים המרוצים
סיגלית סובל סביון
01/12/2009
כרגיל – מרתק. וכמו שכתבת – הפעם על מישהו בחיים ואני בטוחה שהיה לך מאוד מעניין הקשר איתו.
גרמת לי לאתנחתא אינטלקטואלית באמצע יום עבודה גדוש.
מיכאל
01/12/2009
סיגלית, שמח שנהנית. היה מרתק מאד לדבר עם גרג, שלשמחתי גם הגיב כאן היום.
Greg Force
01/12/2009
Thank you for the post Michael. It was flattering and very thorough. I appreciate it and hope it can be a source of inspiration especially for young people as they dream of what they can be and do !
מיכאל
01/12/2009
Greg,
Thanks again for sharing your great story with us.
יעל
01/12/2009
שוב סיפור מרתק. תודה!
בהמשך לתגובות כאן, הרוסים גם היו הראשונים לשגר יצור חי ראשון למסלול לווייני – הכלבה לייקה – אם כי זו שרדה רק שעות ספורות במסע.
מיכאל
01/12/2009
יעל, תודה.
אגב לייקה, הרוסים ששיגרו אותה לחלל מראש לא התכוונו להחזיר אותה, אלא לתת לה למות מחוסר חמצן אחרי מספר שעות, אבל הסיפור הרשמי היה שהטיל שבו היא שוגרה יחזור חזרה לאטמוספירה, ישרוד את הכניסה, ויוצנח בשלום. אלפי אנשים בכל העולם התפללו לשלומה, כשאינם מודעים לכך שאין שום סיכוי. כשהובררה האמת, אבל נפל על מליוני אנשים שקיוו לבשורות טובות.
אגב, לייקה הייתה היצור החי הראשון בחלל, אבל במהלך הניסויים כמה שנים לפני כן, הרוסים השקו חזיר ביין, הכניסו אותו לפגז גדול (לא לטיל), וירו אותו לגובה. הוא שרד את הירי והצניחה חזרה למטה.
יואב
01/12/2009
תודה. סקירה מעניינת כרגיל. תמיד ריתקו אותי הפרטים הקטנים.
אגב, נאסא גם פרסמה לא מזמן את קוד המקור של חלק מהתוכנה של אפולו, וגם שם יש סיפור משעשע, הפעם על טעויות התכנות שביטלו זו את זו.
מיכאל
02/12/2009
יואב, תודה על הלינק. אפשר לנסות לקמפל את התוכנות לאייפון, שמין הסתם יותר חזק פי כמה מכל המחשבים שהיו על אפולו 11 : )
Tweets that mention הילד שהציל את אפולו 11 | טופס 630 -- Topsy.com
01/12/2009
[...] This post was mentioned on Twitter by Michael Zilberman, Eytan Galai. Eytan Galai said: Another fascinating post from @michaelzil- http://bit.ly/6u3Uep [Hebrew] [...]
אורי
01/12/2009
סיפור מרתק. ומה שהכי מעניין בו, הוא שכל פעולת ההצלה נעשתה מבחינת גרג פורס כמעט כבדרך אגב. שהוא בכלל לא ידע שהוא מציל בני אדם. אחלה פוסט. תודה.
מיכאל
03/12/2009
אורי, זה אחד הדברים שהכי מצאו חן בעיני בסיפור הזה: העובדה שדווקא פעולה כך כך פשוטה ולא חשובה, במיוחד עבור ילד בן 10 עשתה את ההבדל ותרמה להגעתם בשלום של האסטרונאוטים.
ענבל שגיב
02/12/2009
תודה, נהניתי לקרוא ובני נמרוד התעניין לשמוע את הסיפור.
מיכאל
04/12/2009
ענבל, תודה. גם אני סיפרתי לבנותי על גרג פורס : )
מושיק
03/12/2009
סיפור מעולה וכל הכבוד על ההשקעה בתחקיר. באמת מעורר השראה במובן האמריקאי הקלאסי.
מיכאל
04/12/2009
מושיק, תודה. בהחלט מעורר השראה. הלקח שלי מהסיפור הזה הוא שכל אחד משפיע. לא משנה כמה אתה גדול או קטן, כמה המעשה שלך מפורסם או צנוע – זה לא משנה. אתה תמיד יכול לעשות את ההבדל.
אלירון
01/04/2010
ואללה מעניין, לא שמעתי עליו אבל שני דברים נוספים בקשר לאסטרונאוטים מאותה טיסה מפורסמת הינם שבאז אולדרין משתתף בימים אלו ב" רוקדים עם כוכבים" וחוץ מזה אולי תספר לקוראיך את האנקדוטה על ניל ארמסטרונג והמסר שהוא העביר לשכנים שלו מהירח ???!!!
מיכאל
01/04/2010
אלירון,
קראתי לפני מספר ימים שהוא משתתף בתוכנית. סחתיין עליו, הוא בן 80 ועדיין פעיל מאד (ורוקד לא רע).
לגבי המסר מהשכנים: האגדה האורבנית גורסת שבעת שהוא נחת על הירח, הוא נשמע ממלמל "בהצלחה אדון גורסקי". כשחיפשו חוקרים מיהו אותו אדון גורסקי שעליו דיבר ארמסטרונג, התברר שהוא שכן לשעבר של ארמסטרונג, ובעודו ילד שמע את גברת גורסקי השכנה אומרת לבעלה "אתה תקבל מין אוראלי רק כשהילד של השכנים ילך על הירח"…
כפי שכתבתי – מדובר באגדה שמעולם לא אומתה
סביון
01/04/2010
ואני הייתי בטוח שמדובר על אדון ברקוביץ'.
ש.