להתחתן ולעשן
נכתב על ידי מיכאל ב15 בספטמבר 2009, בשעה 19:00.
תעשיית הטבק רודפת באופן מתמיד אחר לקוחות (קורבנות) נוספים. מאז ומעולם האסטרטגיה הייתה להראות עד כמה עישון הוא אופנתי, בריא, מקרב חברתית ו-Cool באופן כללי.
כמו בכל נושא חברתי, גם בפרסומות לסיגריות המסרים השתנו בצורה דרסטית לאורך ההיסטוריה, ומסרים שהיום ניראית מגוכחים, תמימים או סתם לא אמינים במקרה הטוב, או שקר גס במקרה היותר ריאלי, מסרים כאלו כיכבו לאורך עשרות שנים בפרסומות בארה"ב.
פרופ' רוברט ג'אקלר, דיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת סטאנפורד שבקליפורניה אוסף כרזות ופרסומות לסיגריות מראשית המאה, ואף הקים אתר המוקדש לנושא. שוחחנו בחודש שעבר, ובאישורו ובברכתו אני מתכוון לפרסם מדי פעם כרזות ישנות מתוך האוסף שלו, המתארות את מיטב הנסיונות של חברות הטבק לצוד מכורים חדשים.
ואם הפוסט נראה לכם צדקן, אתם צודקים. אין מיסיונר יותר נלהב לנושא מאשר מעשן לשעבר, ואין איש יותר מאושר ממני על כך שאני לא נאלץ להכניס את הזוהמה המסרטנת הזו לריאות מזה שנים כמעשן, ומזה זמן מה כמעשן פאסיבי.
סדרה מס' 1: כלות מעשנות.
כלות, עדיין לבושות בבגדי החתונה שלהן, מצולמות בפרסומות בשלבי אריזה לקראת ירח הדבש בעודן מכניסות סיגריות למזוודה. אכן, התחלה בריאה לחיים בריאים.
לארוז מוצרים חיוניים לירח הדבש. (הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
הכללים לחיי נישואין טובים: לקנות סיגריות. (הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
טבעת עשן הופכת לטבעת נישואין. (הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
אחרי החתונה? סיגריה! (הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
!I Do (הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
הוא, היא, והסיגריות, לחיים שלמים של הנאה (הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
חיים של טעם במקום חיים של טיפולים (הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
הבדל של כמה מילים הופך אנשים לנשואים , והבדל של כמה סנט יביא אותתך לעשן פאטימה (הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
נערה ממשפחה מכובדת (הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
מתוך הפרסומת: ברברה קרומוול, בת לאחת המשפחות המכובדות ביותר בבולטימור מסבירה מדוע היא מעדיפה לעשן סיגריות רוברט טרייטון: בגלל הטעם העדין ובגלל פילטר השעם.
כל התמונות בפוסט לקוחות מהאתר שפרופ' ג'אקלר הקים.
(הקליקו לפתיחה בגודל מלא)
15 בספטמבר 2009, בשעה 22:42
מתועב, אך גאוני
הרעיון לקשור את אובדן הבתולים של הכלה עם תחילת עישון הופך את הסגריות לדבר מסתורי ומושך, חלק מעולם המבוגרים אליו היא נכנסת. חלק מן המעבר להיות אישה.
מאד מעניין, תודה.
16 בספטמבר 2009, בשעה 09:27
נתאי, תודה על נקודת המבט הזו. לא חשבתי על האספקט של העישון ככניסה לעולם המבוגרים מנקודת מבט אישה לא מנוסה מינית לעבר רגע אחד שבו מתרחש המעבר (נישואין/איבוד בתולין). הסבר מצויין, תודה.
16 בספטמבר 2009, בשעה 08:10
נכון. מסכימה עם ניתאי לגמרי. חשבתי על זה כשעברתי מפרסומת אחת לשניה… זו פעם ראשונה שאני לא נתקלת בפרסומת שמתייחסת או פונה לנשים באחת מ-3 צורות בלבד (עקרת בית, פתיינית או עאמה – רצוי בלונדינית, אמא). בהחלט גאוני
ואני גם צדקנית… איכסה על סיגריות
16 בספטמבר 2009, בשעה 09:30
חגית, באותה תקופה הפנייה לנשים בהחלט הייתה לפי הסטריאוטיפים שציינת, ויש המון דוגמאות שגם אביא בפוסטים הבאים בנושא. עם זאת – בשלב מסויים דמות האשה המעשנת גם השתנתה, והפרסומות פנו לאישה המתוחכמת שרצתה להיראות כאשת העולם הגדול.
ולמרות זאת – כשציטטו בפרסומות אנשים סמכותיים (רופאים וכו'), תמיד הראו גברים.
16 בספטמבר 2009, בשעה 14:57
מיכאל, אתה ממש סלחן כלפי המפרסמים. אני מדברת על התייחסות חד מימדית לנשים גם היום במאה ה-21. אפילו אלו שמנסות להתחכם ולהיות הפוך על הפוך הן עלבון לאינטיליגנציה… בכל אופן, כאמור, האלה שהבאת- בהחלט שונות ומרעננות (אם אפשר להגיד את זה על סיגריות… )
16 בספטמבר 2009, בשעה 15:14
חגית, מסכים איתך לגבי חלק ניכר ומוחלט של הפרסומות. הטוב עוד לפנינו, בסדרה הבאה (עוד כחודשיים) אני מתכנן להציג עוד סדרת פרסומות מדהימה לעישון, שהשאירה אותי עם פה פעור מרוב הלם.
16 בספטמבר 2009, בשעה 11:23
אני לא יודע עד כמה עישון היה נפוץ אצל נשים אבל בהנחה שלא כל כך (בקולנוע דאז זו תמיד הפאם-פטאל שמעשנת ולעולם לא בת הטובים), נראה לי שהפרסומות האלו שפונות לכל אישה "נורמטיבית" הן די חתרניות נגד ה"מוסר" המקובל לא?
16 בספטמבר 2009, בשעה 11:53
אורן, ביצעתי מחקר מעמיק (כלומר פתחתי את הגרף הראשון שמצאתי ברשת בלי לבדוק את אמינותנו):
לפי הגרף, בתחילת שנות הארבעים חלה קפיצה משמעותית של עישון בקרב נשים, קפיצה של פי כמה מאשר שיעורן בשנים שלפני כן. הכרזות הללו (המתוארכות בערך בתקופה הזו, או מעט לפני), כנראה רכבו על הטרנד החדש, וחיזקו את המגמה.
16 בספטמבר 2009, בשעה 15:07
מרתק. תודה!
17 בספטמבר 2009, בשעה 15:15
תודה : )
17 בספטמבר 2009, בשעה 15:10
מצחיק, באותו יום, מסתבר, פירסמנו פוסטים מקבילים על נושא דומה.
בכל אופן אחלה פוסט כאן, והנה קישור לפוסט שלי על אוספי הדי אור הישראלי, כולל צילומים של חפיסות סיגריות ישנות ומודעות על סיגריות:
http://www.notes.co.il/sharonraz/60495.asp
17 בספטמבר 2009, בשעה 15:16
שרון, מצחיק שהפוסטים כל כך דומים.
אני מתכוון לנסות לקשר את הדי אור עם פרופ' ג'אקלר שסיפר לי שהוא מחפש תמונות של פרסומות ישראליות ישנות לסיגריות.
17 בספטמבר 2009, בשעה 16:01
האינטרנט – הוא לא מנתק, אלא מחבר בין אנשים, זה טוב
28 בנובמבר 2009, בשעה 00:05
קצת מצחיק אותי שהיום יש כל כך הרבה איסורים (טיפשיים, לדעתי) בפרסום סיגריות ועדיין מספר המפרסמים והמעשנים רק הולך וגודל.
פוסט מעניין, תודה.
28 בנובמבר 2009, בשעה 07:58
ג'ים, לדעתי המגמה דווקא הפוכה: היום, כשנזקי העישון כל כך ברורים, פחות ופחות אנשים מעשנים בהשוואה למצב לפנהי כמה עשרות שנים. לפי נתונים סטטיסטים שנלקחו מארה"ב, החל משנות השישים, כמות המעשנים היא בירידה. אין לי מושג אם המצב בארץ זהה.
אגב, שים לב בגרפים שהבאתי, איך בין שנות השלושים לשנות ה60, אחוז הנשים המעשנות טיפס בצורה מדהימה, לא מעט גם בזכות הפרסומות הללו.