העיר הסודית שמתחת – פוסט תמונות
פורסם בתאריך 14/11/2008 , 13 תגובות
העולם המערבי היה אחוז חרדה בשנות החמישים. המלחמה הקרה החלה, והפחד מהרוסים ומבני בריתם דחף את המערב להוצאות מטורפות על חימוש נוסף, פיתוח אמצעי לחימה כמו פצצת המימן האימתנית שהייתה הרסנית אף יותר מהפצצה האטומית שהומצאה (ונבדקה) כמה שנים קודם לכן. עשירי בריטניה הקימו לעצמם מקלטים אטומים וציידו אותם במזווה עם אספקה מלאה למספר שנים, והממשלה מצידה תרמה בשמחה את חלקה לפאניקה הכללית, והקימה עיר רפאים שאמורה הייתה לאכלס את את הממשלה שתשרוד לאחר התקפה אטומית ואת פקידיה – אלה שיצטרכו לנהל את המדינה לאחר השואה הגרעינית שכולם היו בטוחים שתגיע.
העיר הזו, שכונתה בשם הצופן 'ברלינגטון', (Burlington), הוקמה כ-160 ק"מ מערבית ללונדון באזור ווילשייר, אזור כפרי למדי שנבחר בשל ריחוקו היחסי ממוקדי פיצוץ אסטרטגים, אך עם זאת, היה עליו להיות בטווח נסיעה סביר מלונדון.
.
מיטב ציוד הטלפוניה והקשר הותקן בברלינגטון, כך שבעת הצורך, ראש הממשלה ופקידיו יוכלו לשוחח בטלפון עם שאר העולם או לשדר הודעות לאומה כולה. המערכות האלקטרוניות שודרגו פעם בכמה שנים, כך שהציוד לא יהיה מיושן.
ובאנגליה כמו באנגליה – גם פאב מצויד בשם Rose and Crown היה בעיר הזו.
ארבעה עובדי תחזוקה היו היחידים שאי פעם חיו בבברלינגטון. היה עליהם לרענן את הציוד, לבצע בדיקות תקופתיות, ולשמור עליה במצב של מוכנות שיא כך שבמקרה אמת שבו העיר תאוכלס, היא תתפקד ותעבוד במלוא יכולתה.
קיומה של ברלינגטון היה מאז הקמתה סוד כמוס. רוב פקידי הממשל שהיו מיועדי לשרת בה לא ידעו על כך, או על העובדה שבעיר סודית הרחק מלונדון, בעומק של ארבע עשרה קומות מתחת לקרקע, מחכה להם שולחן כתיבה ששמם רשום עליו.
ציוד הקשר, הטלפוניה והמחשוב שודרגו בפעם האחרונה ב-1989, ושנה לאחר מכן נפלה חומת ברלין והעולם חדל לחשוב במונחים של "המערב" ו"הגוש הקומוניסטי".
רק בשנות התשעים, עם ההבנה שמיקומה של העיר כבר ידוע לכל שירות ביון בעולם, ושעם התפתחות הנשק הגרעיני כל פצצת שיוט יכולה לחדור לבונקרים התת-קרקעיים של העיר ולהשמידם, הוחלט לבטל את הפרויקט.
בשנת 2004, כמעט חמישים שנה לאחר הקמתה, ברלינגטון חדלה להתקיים כעיר, והפכה למוצג מוזיאוני.
העיר עצמה כבר לא סודית, ובשנת 2005 אף הועמדה ע"י הממשל למכירה, אך לקהל הרחב עדיין אין גישה אליה. רעיונות מסחריים לשימוש בעיר, כמו בניית מרתף היינות הגדול באירופה, או הקמת מועדון תת קרקעי עצום על חורבותיו של הבונקר נפסלו על הסף, וגם רעיונות מסורתיים יותר, כמו הקמת מוזיאון המוקדש לשנות החמישים לא צלחו להגיע לשלב ביצוע, בעיקר עקב שיקולי בטיחות וצפיפות.
לפני מס' שנים ניתן אישור לאנשי ה-BBC לצלם את המקום, ובנוסף לאתר התמונות ניתן לבצע שם סיורים וירטואליים של 360 מעלות (לצערי רק באינטרנט אקספלורר).
שרון רז
16/11/2008
אוחח… זה נהדר, זה עצום, אף פעם לא ידעתי על זה, אחלה פוסט משובב נפש, כל כך נהניתי מהצילומים, אנגליה של מטה, בלי ירוק, בלי אפור, בלי פיש'נ'צ'יפס… נפלא, תודה
מיכאל
16/11/2008
שרון, האמת היא שכשכתבתי את הפוסט חשבתי עליך, וכמה היית נהנה לו יכולת להסתובב שם.
שרון רז
16/11/2008
מיכאל, תודה רבה, יפה שחשבת עליי, והאמת שבאמת הייתי מאוד מאוד נהנה להסתובב שם עם מצלמה ועם העיניים, בהחלט מרתק ומסקרן ביותר ממש לראות את זה
יש כל מיני בונקרים ענקיים בעולם שגם לא היה איכפת לי לראות, נדמה לי שבגרמניה יש בונקר ענקי לצוללות, באופן חלקי עם מים, ועם כל ההקשרים הלא נעימים הרי שבכל זאת הייתי שמח לראות את זה, יכול להיות שזה אפילו לשימור
אבי
18/11/2008
וינטג'.
שימכרו את הציוד והריהוט.
יש שם כמה וכמה דברים מגניבים.
ירון
19/11/2008
מגניב. פשוט כך.
האם זה יהיה סופו של הפרויקט המקביל אצלנו, אי שם בהרי ירושלים?
מיכאל
19/11/2008
ירון, לא הכרתי את הפרוייקט הישראלי. תודה על הלינק.
איתמר
24/11/2008
מוזר ומסקרן
דפנה לוי
28/11/2008
הו, מצאתי את ייעודי האמיתי – להיות הברמנית של ברלינגטון
אני תוהה אם יקבלו אותי למרות שאיני בלונדינית ואף לא דדנית וחטובת מותניים כמו הדמויות אצל בני היל, שהן הן המתבקשות לשיבוץ בתוך הפנינה הזו…
מיכאל
29/11/2008
דפנה, אני חושש השאנשים היחידים שראויים להיות שם היום הם רק שחקנים בסרטי אימה. לי המקום הזה מזכיר מבחינת התפיסה את "הניצוץ" של קובריק, הרבה יותר מאשר את בני היל.
דפנה לוי
29/11/2008
במחשבה שנייה אתה צודק – אם כבר סרט אבסורדי, אפשר לדמיין פה את ספייק מיליגן, יושב וזולל כדורי ליתיום ומחכה להיטלר ומוסוליני
מיכאל
29/11/2008
אוי, הסרט שלו על מלחמת העולם השנייה הוא אחד המצחיקים שנעשו עליה
קרייזי
08/12/2008
אני תמיד מחכימה מהפוסטים המעניינים שלך.
אמנם, מחשבות אפוקליפטיות אף פעם לא הסתובבו אצלי בראש יותר משניה וחצי אבל אף אם אפשר לדעת מה יקרה. מישהו עוד עלול להזקק לחומרי ניקוי בלתי משומשים משנות השמונים של האלף השני, כדי להכין דלק למכוניות מסוג מקגיוור.
יום טוב
maya567
18/02/2009
וואו מדהים.