ג'ימי קרטר והארנב הקטלני

פורסם בתאריך 13/07/2010 , 18 תגובות

ב-26 במרץ 1979 נחתם על מדשאת הבית הלבן הסכם השלום בין ישראל למצרים. היה זה שיאו של מסע מפרך בן שנתיים שהנשיא קרטר הוביל לפיוס בין שתי המדינות. בחודשים שקדמו לחתימה הוא התרוצץ במזרח התיכון, נפגש עם בגין וסאדאת בישראל ובמצרים, זימן אותם לועידה מסובכת וקשה בקמפ דייויד, ולאחר שנתיים קשות ורצופות משברים קשים, הוא השיג את מטרתו והעולם זכה לראות את בגין, סאדאת וקרטר מתחבקים, לוחצים ידיים ועושים שלום. שלושה שבועות לאחר מכן, בעודו נופש בחווה המשפחתית שלו בג'ורג'יה, תקרית מגוחכת שהייתה לו עם ארנב שמה אותו ללעג ברחבי ארה"ב כולה. זה סיפורו של ג'ימי קרטר וארנב הביצות הקטלני.

קרטר, בגין וסאדאתקרטר, בגין וסאדאת בעת חתימת הסכם השלום

ג'ודי פאוול, קצין העיתונות של הבית הלבן, תיאור בספרו את המקרה: אחר צהריים אחד, במהלך חופשתו בעיירת מגוריו אשר בפליינס (ג'ורג'יה), בעודו יושב לבדו בסירת הדיג שלו, דג להנאתו ושקוע במחשבות, קרטר הבחין בבעל חיים שוחה לכיוון הסירה שלו. משהתקרב אותו בעלי חיים לסירה, הסתבר לנשיא שמדובר בארנב.

"זה לא היה ארנב מתוק, צמרירי ופלומתי" כתב פאוול בספרו. "היה זה ארנב הביצות רחב הרגל הידוע לשמצה בג'ורג'יה ובדרום כולו כארנב טורף, מתוחכם ואכזרי", הוא הוסיף.

הארנב לא התנהג כחיית בר טיפוסית ונפחדת, ומשהו בפירוש היה מוזר ומפחיד: הוא השמיע קולות נחירה, חרק בשיניו, הרחיב את נחיריו ושחה במרץ לכיוון הסירה. לאימתו של הנשיא, הסתבר לו שהארנב הרטוב והעצבני נחוש בדעתו לנסות לטפס על הסירה ולהכנס פנימה. קרטר המבוהל חבט בו במשוט, התיז עליו מים ובסופו של דבר הבריח אותו. לגמרי במקרה, הצלם הרשמי של הבית הלבן היה בקרבת מקום ותיעד את הרגע:

Jimmy Carter and the killer rabbit

הנשיא קרטר בסירת הדיג שלו.

מספר שבועות לאחר מכן, קרטר ישב עם חבריו הותיקים על המרפסת בבית הלבן, ובעודם שותים לימונדה, הוא סיפר להם על האירוע, מה שגרר פרצי צחוק רמים. מכיוון שהם לא האמינו לסיפור, הוא ביקש מאנשי צוותו שיגדילו עבורו את התמונה, והראה להם את הארנב הבורח כהוכחה. אם תביטו בתמונה העליונה, אפשר לשים לב לארנב המתרחק בחלק הימני, ממש מתחת לענף. זה הארנב בהגדלה:

just_rabbit_364x181a

ארנב הביצות בורח מהסירה של הנשיא קרטר

הסיפור נשכח למשך כמה חודשים, אבל לצערו הגדול של קרטר, לקצין העיתונות שלו היה פה גדול, גדול מדי: כחמישה חודשים לאחר מכן, ג'ודי פאוול סיפר כבדרך אגב על התקרית של קרטר לעיתונאי מסוכנות הידיעות אסושיאטד פרס, והעיתונות כולה עטה על המקרה כמוצאת שלל רב: הכותרת למחרת בוושינגטון פוסט הייתה “President Attacked by Rabbit” – הנשיא הותקף על ידי ארנב. גם שאר העיתונים כמובן פרסמו את הידיעה ההזויה בכותרות הראשיות, ובמשך כמה ימים מדינה שלמה לעגה לנשיא שלה.

carter_rabbit newspaper

כתבה לעגנית המתארת את התקיפה, יום לאחר שלעיתונות נודע על הפרשה

הסיפור עלה לנשיא ביוקר: מכיוון שלשכת העיתונות סירבה לשחרר תמונות מהאירוע (התמונה למעלה שוחררה לציבור רק בשנת 2003), העיתונות המציאה תמונות משלה: קריקטוריות ארסיות המתארות את הנשיא מותקף על ידי ארנב ענק פורסמו בעיתונות, וכתבות לעגניות תהו לגבי יכולתו של הנשיא להתמודד עם אתגרים גדולים כמו המלחמה הקרה מול הרוסים ועוד. אחת הקריקטורות הידועות שפורסמו בנושא היא פארודיה על הסרט "מלתעות" , אבל במקום כריש אימתני מצוייר שם ארנב מפלצתי, העומד לטרוף את הנשיא המבוהל.

הארנב הטורף

הארנב הטורף

שלושה חודשים לאחר מכן, איראן תפסה בני ערובה אמריקאים בשגרירות בטהרן, ונסיון כושל של קרטר לחלץ אותם, נסיון שעלה במחיר חייהם של שמונה נחתים אמריקאים קבר אותו סופית את וקיבע את תדמיתו כנשיא חסר יכולת מנהיגות וכוח. הוא הפסיד בבחירות לרייגן, במערכת בחירות שבה הטענה המרכזית הייתה שהוא איש חלש והססן שאינו יודע להתמודד עם משברים. גם פרשת הארנב הועלתה נגדו כאמצעי ללעוג לו בקמפיין: באחד מכנסי הבחירות של הרפובליקנים, הנואם שאל בציניות איך אפשר לסמוך על הנשיא שיוכל להתמודד עם האייטולות באיראן, אם אינו מסוגל להתמודד עם ארנב.  תבוסתו הייתה מוחצת: רייגן הביס אותו בתוצאה המדהימה של של 489:49 קולות. התוצאה הזו, שבה מועמד מביס נשיא מהכן וזוכה ב-90% מהקולות היא שיא של כל הזמנים בארה"ב, נתון המראה שתוך קדנציה אחת קרטר הפך לאחד הנשיאים הכי פחות מוערכים במהלך נשיאותו.

לנושא התקיפה על ידי ארנב מוקדש (כמובן) ערך בוויקיפדיה.

בעיני אגב, הוא הנשיא הגרוע ביותר שהיה לארה"ב במאה העשרים. סקר שנערך בשנות השמונים בין 240 פרופסורים להיסטוריה בארה"ב, העמיד אותו במקום השישי ברשימת הנשיאים הגרועים בהיסטוריה, שני רק לנשיא הארדינג בין נשיאי המאה העשרים.

18 תגובות לפוסט “ג'ימי קרטר והארנב הקטלני”

  1. יאיר ISRAEL

    13/07/2010

    אי אפשר כמובן שלא להזכיר את הסטריפ הזה.
     
    לפחות לא אמרתי שום דבר על מונטי פייתון.

  2. אבי ISRAEL

    13/07/2010

    מסכים עם הערכתך את קרטר ומנצל הזדמנות לומר שלולא הנסיגה מסיני יתכן שלא היתה מלחמת שלום הגליל ואולי גם לא האינתיפדה הראשונה.

    • מיכאל ISRAEL

      14/07/2010

      קטונתי מלדעת מה היה קורה אילו, אבל אם מסתכלים על הזווית הישראלית, הנשיא האיום הזה גורם לנו נזק כבר 30 שנה. הוא משקר במצח נחושה, פועל ללא לאות לפגוע בנו, וגם העיתונים בארה"ב כבר כתבו שהנשיא לשעבר שלהם גורם נזק רב למדיניות החוץ האמריקאית.

  3. הופ ISRAEL

    14/07/2010

    נהדר. מאוד מרשים אותי היחס בין המדהימות של הסיפורים לבין העובדה שאף פעם לא שמעתי עליהם (ככל שהם מדהימים יותר, שמעתי עליהם פחות. בעוד שלפי ההגיון הפשוט שלי זה אמור להיות ההיפך).

    • מיכאל ISRAEL

      14/07/2010

      לפעמים כשאני קורא על חלק מהסיפורים הללו, הם ניראים לי כל דמיוניים, עד שיש צורך שאצליב 4-5 מקורות שונים, משום שנראה לי שמשהו המציא את זה : )

  4. מחיפוש אחרי תמונות של ארנב ביצות אני חייבת לציין שהוא נראה חמוד מאוד, כמו כל אחיו המכרסמים. איך אפשר להרביץ לכזה חמוד?

    • מיכאל ISRAEL

      14/07/2010

      רוזה, למרות התיעוב העמוק שיש לי לקרטר, אני חושב שאילו מכרסם מטורף היה משמיע קולות מפחידים ומנסה לטפס לסירה שלי, גם אני הייתי מנסה לחבוט בו.

  5. ירון ISRAEL

    15/07/2010

    כרגיל עוד פוסט מעניין!
    מזכיר לי פרק בסדרה "שערוריה" (נדמה לי שזה היה בחינוכית), בו מועמד לראשות הממשלה שהיה טייס קרב רב עיטורים, נשיא ארה"ב קורא לו "מורי ורבי", סדאם חוסיין (אז זה עדיין היה אקטואלי) קורא לו "אחי" ויאסר ערפאת (שוב, אז זה עדיין היה רלוונטי) אומר שהוא הישראלי היחיד שהוא סומך עליו, לא נבחר בסוף לראשות הממשלה כיוון שלא הצליח לאכול מופלטה.
     

  6. שירה ISRAEL

    15/07/2010

    כרגיל, פוסט מעניין! ולי זה הזכיר את נאום הגמגום של אשכול, שאם היה נמנע, אולי ישראל בכלל לא היתה כובשת את השטחים. זה קצת מרחיק לכת, אבל ככה חשבתי כשקראתי על הנאום והשלכותיו (כניסתו של דיין לממשלה) בספר של תום שגב.

    • מיכאל ISRAEL

      18/07/2010

      שירה - השוואה מצויינת!

      מי יודע מה היה קורה אלמלא נאום הגמגום של אשכול, אולי דיין לא היה הופך לשר הבטחון ואז ההיסטוריה שלנו הייתה שונה לחלוטין.

      אגב, לאחר אותו נאום גמגום מפורסם, לנצח יזכר לגנותו של אריק שרון שהוא זה שלחץ לבצע הפיכה (צבאית או אזרחית, לא ברור), ולסלק את אשכול מראשות הממשלה.

  7. דודי כליפא ISRAEL

    15/07/2010

    מיכאל, אני שגם לך יש בעייה עם שיתוף ולייקים בפייסבוק (העברית מוצגת כג'יבריש). גם לנו יש את אותה בעיה. האם חקרת?
    דודי

    • מיכאל ISRAEL

      16/07/2010

      דודי -

      בכל המקומות והפורומים שבהם ביררתי את הנושא, הטענה הרווחת היא שהאשמה נעוצה בעבודות שפייסבוק עושים מדי פעם. אני יודע בוודאות שלפני ארבעה ימים בוצעה שם עבודה רצינית בכל מה שקשור לשפות הנכתבות מימין לשמאל, ומאז הבעייה החריפה. לצערנו – אנחנו כנראה תלויים לחלוטין בגחמות של צוקרברג ומתכנתיו.

  8. imprudence ISRAEL

    22/07/2010

    גיליתי את האתר הזה רק לפני כמה ימים ומאז חרשתי אותו. נהדר! פשוט נהדר. ואני עוד למדתי בשלב מסויים היסטוריה באוניברסיטה, אז אני יכולה להגיד בלב שלם וסנובי את זה. (עלק סנובי, אתה מבין בדברים פה הרבה יותר ממני)
     
    מה שלא הבנתי – מה היה כל כך גרוע בנשיא הארדינג? ממה שאני יודעת עליו הוא היה… סביר…

    • מיכאל ISRAEL

      22/07/2010

      תודה רבה :)

      למה הוא היה נשיא גרוע, על קצה המזלג:

      1. בתקופתו חוק היובש היה בתוקף. זה לא הפריע לו להזמין חברים לפוקר 3 פעמים בשבוע, לשחק כל הלילה, לשתות אלכוהול (לא חוקי), ואח"כ כמובן לא לתפקד ביום המחרת. שוב – 3 פעמים בשבוע.
      2. הארדינג דנן דאג לשכור חדרים במלונות וושינגטון, להביא את מיטב הזונות שאפשר היה למצוא, ולבלות עימן.
      3. כידידם של תעשיינים, הוא דאג רק לאינטרסים שלהם. הוא טרפד על נסיון לחוקק חוקים לשכר מינימום, דאג לפזר הפגנות ולשבור אותן בצורה ברוטאלית
      4. לפחות שלוש (אם לא ארבע) פרשיות שוחד שבהן הואשמו חברים קרובים בשוחד. הפרשייה הידועה ביותר הייתה פרשיה שבה חברו הקרוב קיבל עשרות זכיונות להפקת נפט, על ידי הממשל, ללא מכרז כמובן.

      וורן הארדינג עמד בפני הצבעת הדחה, אבל למזלו (לא ממש), הוא נפטר מהתקף לב לבפני ההצבעה. הוא שלט שנתיים ומשהו, ונהוג לחשוב עליו היום כנשיא גרוע במיוחד.

       

להגיב



UA-17471197