מתוך וויקיפדיה:
מכתש נגורונגורו
האתר הידוע ביותר באזור השימור, והוא שהעניק לו את שמו, הוא מכתש נגורונגורו. מכתש זה נוצר עם קריסתו של הר געש לפני כ-2 מיליון שנים. עומקו 610 מ' ושטחו 260 קמ"ר. מורדותיו התלולים יוצרים מתחם סגור, ובעלי חיים כמעט שלא נכנסים ויוצאים ממנו. בשטחו הקטן יחסית של מכתש נגורונגורו חיים כ-25,000 בעלי חיים גדולים, וניתן למצוא בו את רוב בעלי החיים המאפיינים את מזרח אפריקה. עם בעלי החיים הנמצאים במכתש נמנים קרנפים צרי שפה, גנו, זברות, אלנדים, צבאים ותאואים. אוכלוסיית הטורפים כוללת, בין היתר, אריות, נמרים וצבועים. כן יש במכתש פילים והיפופוטמים.
הסיור שלנו מתחיל בצורה מוצלחת מאד: תוך דקות מהרגע שנכנסנו למכתש, אנחנו מבחינים בזוג נמרים במרחק של כ-20 מטר מאיתנו. אמנם הם מפנים לנו את גבם, אבל זה לא מפריע לנו להתלהב…
(לחצו על התמונה להגדלה)
בדקות הקרובות, לאחר שנואשנו מלראות את הנמרים קרוב יותר, המשכנו בנסיעה, ובחצי השעה הקרובה פגשנו בחזירי יבלות, אוכלים בתנוחה המיוחדת להם, בעודם כורעים על בירכיים משום שמבנה הצוואר שלהם מונע מהם לגחון ולהתכופף מעבר לאוכל שלהם.
(לחצו על התמונה להגדלה)
בהמשך פגשנו גם בעדרי גנו וצבאים רבים.
(לחצו על התמונה להגדלה)
לפתע – המולה ורעש במכשיר הקשר של הנהג שלנו: נהגים אחרים הבחינו בלביאה וגורים צועדת לאיטה על השביל, וכולנו ממהרים לחזות בהם. ניכר בהם שהם רגילים לתיירים, משום שהם צועדים באיטיות, עסוקים בענייניהם ואינם נותנים תשומת לב לכל אותם צלמים שמנסים לצלם אותן מכל זווית אפשרית. שחר אומרת לי שהיא כל כך מאושרת שבה לה לבכות…. הלביאה וגוריה מסתובבים כחצי שעה באזור, עד שהחלטנו שראינו מספיק, והמשכנו לנסוע.
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
עוד אנו נוסעים, ועדרים עצומים של זברות מפוזרים בכל הדרך, ובינות לזברות האדישות ניתן לעיתים להבין ביען, גנו או בעלי חיים אחרים.
(לחצו על התמונה להגדלה)
הנהג שלנו מבחין באריה בודד רובץ בין הצמחים, מוסווה היטב. אלמלא עינו החדה וסניונו הרב של הוסע הנהג, לא היה סיכוי לראות אותו. חיה מפונקת, האריה: בעודו נח הלביאות צדות עבורו, ואם הציד יעלה יפה הוא יהיה זה שיתכבד לאכול ראשון, אחריו הלביאות, ורק בסוף הגורים הרעבים יזכו לטעום את השאריות. האריה שלנו נראה שבע ועייף, ולא נותן לנו תשומת לב.
(לחצו על התמונה להגדלה)
ממשיכים לנסוע, ואנו נתקלים בעדר ענק של תאואים (באפלו'ס). הם מזכירים לי פרה שהחליטה לענוד קרניים בסגנון של הפאות מהמאה השבע-עשרה, ואני כרגע כל כך רעב, שהדבר היחיד שמרגש אותי למראה הבאפלו הוא העובדה שהמוצרלה האמיתית עשוייה מחלב באפלו. מי יתנני פיצה באמצע הישימון?
(לחצו על התמונה להגדלה)
האריה משתעמם והולך לנוח בצילו של העץ, ואנחנו ממשיכים בנסיעה, רק כדי לראות להקת שועלים חוצה. גנו משועמם אפילו לא טורח להביט על השועל שעובר שם.
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
שוב נוסעים ברחבי המכתש הכל-כך קטן אך מלא בבעלי חיים, ואנחנו מבחינים במספר צבועים המסתובבים סביב עדר צבאים. הם תרים אחר צבי מרוחק או חלש, אך מעלים חרס בידם. הצבאים עירניים ומתחמקים מהם בקלות.
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
ממשיכים בנסיעה, ואנחנו מגיעים לאגם קטן, מקום מרבצם של ההיפופוטמים. המון היפופוטמים! כולם נהנים מהשמש, לא זזים מילימטר, והאקשן היחיד באזור הוא פיהוקים והפלצות של היפו'ס, והמראות ונחיתות של שקנאים.
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
עוד קילומטר בתוך המכתש הקטן הזה, ועוד להקות ועדרים של גנו'ס זברות. הגענו כנראה לשעת מנוחת הצהריים שלהן, והן מנמנמות תוך כדי השענת ראשיהן אחת על ראש השנייה.
(לחצו על התמונה להגדלה)
מזהים מה זה?
(לחצו על התמונה להגדלה)
צבוע משועמם חולף על פני עדר של גנו, ואחד מהם בורח ממנו בקלילות. הצלחתי לצלם אותו כשכל ארבע רגליו באוויר.
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
פיל בודד נצפה תוך כדי נסיעה מתחת לעץ, ועוד כמה מחבריו מופיעים לאחר מספר דקות.
(לחצו על התמונה להגדלה)
אנחנו בדרכנו לצאת מן השמורה ולחזור למלון שלנו, אבל בדרך עדיין ניתן לראות קופים מסוגים שונים על העצים ועל הקרקע, יענים רצים במרחב ועוד בעלי חיים.
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
כמעט מסיימים ועולים למעלה, אבל מולנו מתרוצץ שועל יפיפה. הוא עומד עם השמש בגבו, וכולו מואר בהילה זוהרת.
(לחצו על התמונה להגדלה)
(לחצו על התמונה להגדלה)
חוזרים למלון לשגרת סוף היום שאנחנו מתחילים להכיר: ארוחת ערב, בריכה, מפגש ערב עם חגית והוראות למחר. גם מחר צריך לקום מוקדם…
לילה טוב.