יום שלישי

הבוקר יוצאים מן המלון ששהינו בו ביומיים האחרונים, ואנחנו בדרך לסרנגטי, ששטחו יותר מפי שניים משטחה של מדינת ישראל. ביציאה מהשמורה שהיינו בה אתמול  יש פחי מיחזור. הרבה יותר ממה שיש אצלנו בכל שמורה ממוצעת.

(לחצו על התמונה להגדלה)

רוב היום עובר עלינו בנסיעה ארוכה לכיוון הסרנגטי, ואנחנו מבחינים בבעלי חיים לכל אורך הדרך. 3 ג'ירפות ועוד בעל חיים לא מזוהה שנראים צועדים באמצע המדבר מתגלים כעבור כרבע שעה כארבע ג'ירפות.

(לחצו על התמונה להגדלה)

(לחצו על התמונה להגדלה)

בדרך עוצרים בנקיק אולדובאי (Olduvai Gorge), שהתפרסם בקשר לתגליות על מוצא האדם, מכיוון ששם נמצאו טביעות הרגל הראשונות של הומו הביליס (בלטינית: Homo Habilis – "האדם המיומן") על ידי המשלחת של לואיס ומרי ליקי שפעלו כאן במשך יותר משלושים שנה, החלל משנות השלושים של המאה הקודמת. המבנה בתמונה הוא התוצאה של חפירות ארכיאולוגיות שנמשכו לאורך עשרות שנים. לאחר הרצאה קצרה וביקור במוזיאון המוקדש לאדם הקדמון, ממשיכים בנסיעה לכיוון מישורי הסרנגטי.

(לחצו על התמונה להגדלה)

הדרך רצופה בבעלי חיים שכמותן לא ראינו:

עוף דורס ענק פורס את כנפיו ומדגים לנו את מוטת הכנפיים הענקית שלו.

(לחצו על התמונה להגדלה)

חרדון בצבע כחול אדום מתחרדן בשמש על גבי הסלע, ומביט לכיוונינו.

(לחצו על התמונה להגדלה)

לביאה עוברת לידינו, ובמרחק כעשרים מטרים ממנה עובר שועל. נרשמת התעלמות הדדית.

(לחצו על התמונה להגדלה)

עוף הדור חוצה את הדרך, ומשוטט בכיוונו של צבי שזוקף בבהלה את אוזניו, אך לא בורח בראותו שמדובר בעוף גדול בלבד.

(לחצו על התמונה להגדלה)

(לחצו על התמונה להגדלה)

סף ההתרגשות מבעלי החיים יורד קמעה. בראותנו עדף באפלו'ס וג'ירפה לצידם כבר לא נשמעות קריאות התפעלות כמו ביום הראשון, כנראה שאם הג'ירפה לא תפצח במחול הורה סוער, היא אפילו לא תזכה בתמונה למזכרת…

(לחצו על התמונה להגדלה)

מעט לפני ההגעה למלון אנחנו חוזים בעדר פילים קטן. פילים הם עדיין סיבה להתרגשות, ואנחנו עוצרים, מביטים ומצלמים אותם.

(לחצו על התמונה להגדלה)

לאחר ההגעה למלון וקבלת החדרים, כל הילדים שועטים כהגרלם לבריכה, ואני ניגש לקבל את החדר. הנוף שנשקף מהמרפסת שלנו עוצר נשימה ממש: אנו על שפת השמורה, ומתחתינו, במרחק של כעשרים מטר, מתרוצצים בחופשיות קופים, חזירי יבלות ועופות שונים. עשרה מטרים מהם רועות כמה זברות בנחת, כאילו אין תיירים במרפסת מולן. מחזה סוריאליסטי למדי.

אני מצלם את הזברות תחומות בין שתי הנעלים שלי, בעודי פושט רגליים ונח על המרפסת היש נוף יותר יפה מאפריקה בשעת השקיעה?

(לחצו על התמונה להגדלה)